First langage
Under the supervision: Einat Leader in Bezalel Academy of Arts and Design, Jerusalem
Material: brass
Picture: Gabriel Attab
The text on Sartre's existentialism influenced me in this way: every object has essence before it exists. A ring is primarily regarded as a ring and only later serves (in most cases) as such. This principle applies to all objects but not to humans. I exist before a purpose and meaning for my life and actions come into being. My choices allow me to exist independently of the environments in which I developed, although those choices are influenced by those same environments.
How could these thoughts be expressed?
The rings are the result of a creative process that remains as faithful as possible to Sartre's philosophy: the idea and perception as essence, the final object as existence, and the hands as the actor that connects them.
Here, the emerging essence in existence is realized through the object—in this case, the rings.
This series of rings reflects an exploration of inheritance and identity. There are four rings, each of which can be worn differently. The way they are worn is not intuitive and can sometimes restrict hand movements; this parallels the environments in which we live, which may seem pleasant but often impose themselves on the individual.
For example, ring number 2 represents my commitment to feminist ideology in response to the patriarchal Orthodox society in which I was born. The blessing 'Blessed are You, God, who has not made me a woman' is engraved on the ring, and it is worn on the index finger of the mother. There is a hole where the word 'woman' should be, shaped like a middle finger, representing a curse.
הטקסט על האקזיסטנציאליזם של סארטר השפיע עלי במובן זה: לכל אובייקט יש מהות לפני שהוא קיים. טבעת היא בעיקר נחשבת כמו טבעת ולאחר מכן משמשת (ברוב המקרים) כמו טבעת. עיקרון זה חל על כל אובייקט, אך לא על האדם. אני קיים לפני שקיימת מטרה ומשמעות לחיי, ולמעשיי. הבחירות שלי מאפשרות לי להתקיים ללא תלות בסביבות שבהן התפתחתי, אם כי בחירות אלה מושפעות מאותן סביבות.
איך היה ניתן להביא את מחשבות אלו לידי ביטוי ?
הטבעות הינן תוצאות של תהליך יצירה נאמן ככל הניתן לפילוסופיה של סארטר: הרעיון והתפיסה כמהות, האובייקט הסופי כקיום, והידיים כשחקן המחבר ביניהם.
מידיי באים המהות המתהווה בקיום שהתגשם על ידי האובייקט; במקרה זה הטבעות.
סדרת הטבעות היא תוצאה של התבוננות בשאלת הירושה והאישיות הניצבת בפניה.
אלה ארבע טבעות שניתן לענוד כל אחת בצורה שונה. הדרך שבה עונדים אותן אינה אינטואיטיבית ולפעמים מגבילה את תנועות היד; וזה במגביל לסביבות שבהן אנו חיים שעשויות להיראות נעימות אך לעתים קרובות כופות עצמן על האדם.
לדוגמה, טבעת מספר 2 מייצגת את המחויבות שלי לאידיאולוגיה הפמיניסטית בתגובה לחברה האורתודוקסית הפטריארכלית שבה נולדתי. הברכה "שלא עשני אישה" חרוטה על הטבעת ועונדים אותה על אצבע אמה, יש חור במקום שהמילה אישה הייתה צריכה להיות רשומה, בצורה של אצבע משולשת המהווה קללה.